זיתים מהגינה

השנה יש בגינה יבול יפה של זיתים, ואנחנו מתכוונים למסוק אותם השבוע.
נערוך במסגרת חגיגות יום ההולדת החמישי של גינת השבשבת סדנה לכבישת זיתים.
אז מה עושים?

מתכון להכנת זיתים כבושים במלח.

לעצלנים עם סבלנות

שוטפים את הזיתים מאבק

מכניסים לצנצנת זכוכית

מערבבים כוס מי ברז עם שתי כפיות מלח גדושות ושופכים לצנצנת הזיתים.
(אם המים המלוחים לא ממלאים לגמרי את הצנצנת מוסיפים עוד מי מלח באותו יחס)

סוגרים היטב את הצנצנת עם מכסה אטום לאויר.

מעמידים על את הצנצנת על צלחת (לפעמים זולגים מים החוצה) במטבח, ומדי יום פותחים כדי לשחרר לחץ. (רואים את התסיסה בצורת בועות שמשתחררות).

אחרי 10 ימים נגמרת התסיסה - אז לא פותחים יותר, ופשוט מחכים כמה חודשים טובים עד שהזיתים מוכנים. אפשר לראות שהצבע של הזיתים משתנה לאט לאט. מי שאוהב זיתים מרירים יכול לחכות פחות...

לחרוצים שרוצים תוצאות יותר מהר

שוטפים את הזיתים ועושים בכל אחד חריץ

מכניסים את הזיתים לצנצנת זכוכית עם מים, ומעמידים במטבח על צלחת . (לפעמים המים זולגים קצת החוצה). מחליפים את המים כל יום במשך כ -10 ימים.

שופכים את כל המים מהצנצנת ומוסיפים מי מלח (שתי כפיות לכל כוס מים) עם תבלינים שרוצים: שום פרוס, פלפל חריף, או גרעיני פלפל שחור.

מקפידים שהצנצנת תהיה מלאה עד השפה במי המלח, וסוגרים היטב עם מכסה אטום.

פותחים את הצנצנת כל יום כדי לשחרר לחץ מהתסיסה. אחרי כעשרה ימים התסיסה מסתיימת ומחכים כחודש עד שהזיתים מוכנים.

כשהזיתים מוכנים אפשר לאכסן במקרר.

להציל ירקות - מפסיקים לבזבז מזון!

התחלנו לקבל מסניף ניצת הדובדבן שנמצא ליד מרכז זיו בחיפה את "הפחת" כלומר את הירקות שקצת התעייפו ואף אחד לא יקנה אותם. אהרון היקר בורר אותם כל בוקר מתוך ארגזי מחלקת הירקות ושומר לנו. אנחנו מצילים את הירקות מזריקה לפח, ומכינים מהם מאכלים נפלאים. פחות הטמנה, יותר אוכל טרי ולא מתועש, והמון שאריות לקומפוסטר שמדשן את הגינה שלנו.
אנחנו חותכים ירקות לסלט ומבשלים את הירקות הטובים, ומחלקים למי שנזקק. מה שלא טוב מעבירים לקומפוסטר של הגינה.
לצורך כך נזכרנו בטכניקות של הסבתות שפעם לא קנו בסופר סלטים מוכנים, אלא הכינו בעצמן את  סלט החצילים, רוטב העגבניות, קומפוט תפוחי העץ, הגזר והמלפפונים הכבושים, וסלט הפלפלים הקלויים.

מה שצריך עכשיו בגינה זה משטח עבודה עם כיור וכיריים ושם נעשה סדנאות בישול שיזכירו לבאי הגינה איך להכין את המטעמים הנהדרים של הבישול הביתי.

    

הקומפוסטר שלנו

הקמנו קומפוסטר בגינה בעיקר כדי לקמפסט את העשבים ושאריות הגידולים שהוצאנו מהערוגות. אבל די מהר התחילו חברי הגינה והשכנים להביא שאריות מטבח לקומפוסטר.
כדי ליצור את הריאקציה הנכונה, ולמנוע ריחות וזבובונים, התחלנו לחפש מקור ל"חומר יבש" כלומר קש, כסוחת דשא, ועלים יבשים. אז אם אתם רואים אותנו נסחבים עם שקים של עשב יבש וכסוחת דשא שנזרקים מהגינות תדעו שאנחנו רואים במה שנזרק זהב טהור! נשמח אם במקום לזרוק את העלים שגירפתם תביאו אותם לגינה.
לאחר כחצי שנה הקומפוסט הבשיל והתחלנו לדשן ערוגות בקומפוסט תוצרת הגינה. אמנם הוא לא מספיק מתחמם כדי לעקר את הזרעים שבו (צומחות ממנו המון עגבניות), אבל הוא מעשיר את האדמה הכבדה שלנו והופך אותה למאווררת יותר. אין ספק שהגידולים משגשגים בזכות הקומפוסט.

 ערוגת תפוחי אדמה מדושנת הייטב בקומפוסט תוצרת הגינה

יש לקומפוסטר שלנו שני תאים: 

אחד לשאריות טריות, חומר יבש ועשבים,

כשהתא מתמלא  מכסים את התכולה ועוברים למלא את התא השני.

התא בשלב המילוי, בשכבות של חומר יבש, עשבים ושאריות מטבח.

קומפוסט מוכן

תה הצמחים של הגינה

תה לימונית
חולטים בספל כמה עלי עשב לימון במים רותחים ומכסים אותו או הכלי בצלחת או מכסה. אחרי כעשר דקות מוציאים את העלים כי השריה ממושכת מדי יוצרת מרירות. בחורף שותים אותו חם ובקיץ מקררים  ומגישים תה קר. (אפשר להכין תמצית מהרבה עלים בכוס, ואז להוסיף את התמצית לקנקן מים קרים). התה טעים ואין צורך להמתיק אותו - אפילו הילדים נהנים לשתות אותו ללא סוכר.

תה לבנדר רפואי
 עלי הלבנדר הרפואי קטנים ומדיפים ריח אגוזי עדין. התה מרגיע ומקל אם נושמים את האדים.
חולטים עלי לוונדר רפואי במים רותחים. אפשר להוסיף פרוסת ג'ינג'ר. נותנים לתה לעמוד עשר דקות בכלי עם מכסה ואז מוזגים לכוס.

תה מרווה
אם אתם מצוננים או רוצים לחסל כאב גרון עוד בהתחלה, שימו 10 עלי מרווה בספל, חלטו במים רותחים וסגרו במכסה או צלחת לעשר דקות. לפני השתיה הוסיפו פרוסת לימון עם הקליפה.

                       

 

מרק החורף של הגינה

מרק ארטישוק ירושלמי עם עשבי בר

ארטישוק ירושלמי

חובזה - חילמית

מרוות ירושלים

חרדל בר

חוטמית זיפנית

  הזמן הנכון לשלוף מהאדמה את שורשי הארטישוק הירושלמי הוא כשהגבעולים שלו מתיבשים בסתיו.
 כבר קר מספיק להשתוקק למרק חם ומרגיע שמחמם את הבטן ואת הלב.
 זו בדיוק העונה הגשומה שבה מתמלאים השטחים בעלים צעירים של צמחי בר: חובזה, חרדל, מרווה ירושלמית ואפילו עלים של חוטמית זיפנית.

אז מה עושים?
מקצצים בצל אחד, 2 שיני שום, ומטגנים במעט שמן זית.
מוסיפים פרוסות דקות של כ 10 שורשי ארטישוק ירושלמי קלופים.מטגנים עוד קצת ומוסיפים ליטר מים.
אפשר להוסיף עוד ירקות כמו תפוחי אדמה, בטטה, גזר ולפת אם רוצים צבעוניות ועוד טעמים.
סוגרים את המכסה ומביאים לרתיחה.
מוסיפים כשני חופנים גדושים של העלים של עשבי הבר שהוזכרו למעלה, כשהם חתוכים לרצועות.
אחרי שמביאים את המרק לרתיחה מתבלים בכמון, כורכום, פלפל שחור ומלח.
מבשלים עוד כמה  דקות על אש  קטנה, מכבים את האש ונותנים למרק לנוח קצת.
ואז אוכלים! בתיאבון!